החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ נ' חסון

פסק דין

בפני תביעה כספית ופינוי.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, בגבולות שבין 1,000 ₪ (הסכום שמחויב בו הנתבע על פי חוות דעתו) לבין 8,000 ₪ (הסכום שמחויב בו הנתבע על פי חוות הדעת של התובעת עצמה).

העובדות הדרושות להכרעה בקצרה:

התובעת הינה חברה ציבורית הפועלת כסוכנת מוסמכת מטעם רשות הפיתוח, מינהל מקרקעי ישראל והאפוטרופוס על נכסי נפקדים בכל הנוגע לניהול נכסי גופים אלה.

התובעת הינה החוכרת לדורות של נכס המצוי בעכו העתיקה והידוע כגוש 18013 חלק מחלקה 244 ( להלן : "הנכס").

הנתבע הינו אחד מהדיירים בנכס והוא שכר את הנכס מהמשיבה בשכירות מוגנת החל מיום 1.7.1990. העתק חוזה השכירות צורף לכתב התביעה וסומן "נספח ב". ביום 20.8.2000 הכריז ראש עיריית עכו על הנכס כמבנה מסוכן, והתובעת נדרשה להסיר את הסכנה מהנכס .5

התובעת שכרה את חברת "אחים שחאדה" לביצוע התיקונים והשיפוצים הדרושים לשם הסרת הסכנה מהנכס. עבודות השיפוצים בוצעו בשנים 2000-2001 והחשבון הסופי מטעם הקבלן הוגש לתובעת ביום 20.1.01 והוצאה חשבונית ע"י הקבלן ביום 11.3.01.

התובעת שילמה את עלות העבודה במלואה לידי הקבלן וביצעה תחשיב לגבי חלקו של כל דייר ודייר בהתאם להוראות החוק בשים לב לגודל הנכס המושכר על ידם.

הצדדים לא חלוקים שביום 19.2.02 פנתה התובעת , לראשונה, לנתבע במכתב דרישה להשתתף בעלות התיקונים שבוצעו על ידה. העתק הפניה צורף לכתב התביעה וסומן "נספח ה" .

הנתבע הגיש בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות, הבקשה נדחתה על ידי והנתבע חויב לשלם הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. 

הוגשו על ידי הצדדים שתי חוות דעת ביחס לעבודות שבוצעו. אחת מטעם הנתבע והנוספת על ידי התובעת לאחר קבלת חוות הדעת מטעם הנתבע, שתי חוות הדעת מלמדות שכתב הכמויות שאושר אינו משקף נאמנה את העבודות שבוצעו במבנה.

הכרעה;

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, חוות הדעת מטעם הצדדים ושקלתי היטב את התהיות שהעלה הנתבע ביחס לכתב הכמויות , תוכן חוות הדעת לרבות חוות דעת התובעת עצמה הנני סבור כי יש לחייב את התובע בסך 1,500 ₪.

שוכנעתי , מעיון מחוות הדעת של שני הצדדים, שכתב הכמויות אינו מדויק וחבל שהתובעת למרות שמינתה מפקח מטעמה, לא צלחה דרכה באיתור הטעיות שבכת הכמויות והוספת עבודות שלא בוצעו , זאת משום שהחיוב נופל בסופו של יום על שכמם של אנשים חסרי יכולת כלכלית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות בהליך העיקרי.

הנני דוחה את התביעה בכל הקשור לסעד הפינוי.

ההוצאות שנפסקו על ידי בגין על פי החלטתי שדוחה את טענת ההתיישנות מיום 2/8/09 ישולמו על ידי הנתבע ואין מקום לבטל הוצאות אלו.

הסכום ישולם תוך 60 ימים מיום קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.